Migration

Text

left to right

For the rabbis, themselves living under foreign rule, it may have been inconceivable to imagine a situation in which Jews constituted the majority and non-Jews needed protection. Perhaps for this reason, the rabbis reconstructed the biblical mandate to protect the stranger as a warning not to discriminate against converts to Judaism. Such is the nature of the world: in times of personal struggle, it becomes difficult to look outward.

left to right

Time and again, the Torah commands us to love the stranger, the embodiment of otherness:
Do not oppress a stranger; you yourselves know what it feels like to be a stranger, for you were strangers in Egypt. (Exod 23:9) When a stranger lives with you in your land, do not mistreat him. The stranger living with you must be treated as one of your native-born. Love her as yourself, for you were strangers in Egypt. I am the Lord your God. (Lev. 19:33-4)

left to right

I have no cover, and no couch, and no work to which I can resort. I am from a faraway place, namely Rahba (in Iraq). I have been here three months and none of our coreligionists has paid attention to me or fed me with a piece of bread. So I have turned to God the exalted and to my master to do for me what is appropriate for every wayfarer and give me as charity a little money to raise [my] spirits, for I am miserable and dying from hunger. Dogs get their fi ll these days with bread, but not I.

right to left

A person is obligated to show great care for orphans and widows because their spirits are very low and their feelings are depressed. This applies even if they are wealthy. We are commanded to [show this attention] even to a king's widow and his orphans as [implied by Exodus 22:21]: "Do not mistreat any widow or orphan."

חייב אדם להזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה למאד ורוחם נמוכה אע"פ שהן בעלי ממון * אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו מוזהרים אנו עליהן שנאמר כל אלמנה ויתום לא תענון, והיאך נוהגין עמהן, לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד, ולא יכאיב גופם בעבודה ולבם בדברים קשים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו

right to left

And we will know them - It was their intention to prevent a habit from forming among them, as our sages said (Sanhedrin 109a), for they thought that by virtue of the goodness of the land, which was like the garden of God, many would come and [the Sodomites] loathed charity.
[AJWS translation]

ונדעה אותם - כוונתם לכלות את הרגל מביניהם, כדברי רבותינו (סנהדרין קט א), כי חשבו שבעבור טובת ארצם שהיא כגן ה' יבאו שם רבים, והם היו מואסי הצדקה.

right to left

God gathered the dust [of the first human] from the four corners of the world - red, black, white and green. Red is the blood, black is the inards and green for the body. Why from the four corners of the earth? So that if one comes from the east to the west and arrives arrives at the end of his life as he nears departing from the world, it will not be said to him, "This land is not the dust of your body, it's of mine. Go back to where you were created." Rather, every place that a person walks, from there she was created and from there she will return."
[AJWS translation]

התחיל לקבץ עפרו מד' פנות העולם אדום שחור לבן ירקרק. אדום זה הדם שחור אלו הקרבים ירקרק זה הגוף. ולמה מד' פנות העולם שאם יבא מן המזרח למערב ויגיע קצו להפטר מן העולם שלא תאמר הארץ אין עפר גופך משלי חזור למקום שנבראת אלא כל מקום שאדם הולך משם הוא גופו ולשם הוא חוזר.

right to left

The Tur wrote in the name of Rav Saadia Gaon: One is obligated to prioritize one’s own livelihood before any other person, and one is not obligated to give tzedakah until one has a livelihood, as it says “And your fellow shall live with you” - your life precedes the life of your fellow. And thus the Tzarfatit [widow] to Eliyahu “Prepare it for me and my son.” (Kings I, 17:12) And after you ensure your own livelihood, then you should prioritize the livelihood of your parents over your children, and then prioritize your children - until here are his words.

כתב הטור שם רב סעדיה גאון חייב אדם להקדים פרנסתו לכל אדם ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו שנאמר וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי אחיך וכן אמרה הצרפית לאליהו ועשיתי לי ולבני תחלה ואח"כ לבני וכו' [מלכים א' יז, יב] ואחר שיפרנס נפשו יקדים פרנסת אביו ואמו לפרנסת בניו ואח"כ פרנסת בניו וכו' עכ"ל ורבינו הרמ"א העתיק זה וז"ל פרנסת עצמו וכו' אביו ואמו אם הם עניים והן קודמין לפרנסת בניו ואח"כ בניו והם קודמים לאחיו והם קודמים לשאר קרובים והקרובים קודמים לשכניו ושכניו לאנשי עירו
ואנשי עירו לעיר אחרת וה"ה אם היו שבוים וצריך לפדותן עכ"ל

right to left

This is the language of the Rambam and the Tur and the Shulchan Aruch: One gives to their adult sons and daughters, even if one is not obligated to feed them, in order to teach them Torah and train them to act in a righteous manner. And similarly, if one gives a present to their parents and they need [the gift], this is in the category of tzedakah. Furthermore, one must prioritize their parents over other people, and this is true for [prioritizing] other relatives as well.

וז"ל הרמב"ם בפ"י [הל' ט"ז] והטור והש"ע סעי' ג' הנותן לבניו ובנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהם כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג את הבנות בדרך ישרה וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם ה"ז בכלל צדקה ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים ואפילו אינו בנו ולא אביו אלא קרובו צריך להקדימו לכל אדם ואחיו מאביו קודם לאחיו מאמו ועניי ביתו קודמין לעניי עירו ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת עכ"ל ועניי עירו מקרי אותם הדרים בעיר והבאים מעיר אחרת לכאן נקראים עניי עיר אחרת אף שהם עתה בכאן ויש חולקים בזה והטור הכריע כדיעה ראשונה

right to left

[Addressing the following situation: "In recent times, there has been an increase in couples who marry gentiles in civil ceremonies, and they come to me because they want to convert and marry them so that they can make aliyah to Israel."- from the 1950s]

תשובה: אלא שכאן יש חשש אחר,שהכוונה היא לשם עליה לא'י, אך זה תלוי במצבם במדינתכם, שאם המצב הוא כך, שבתור זרים לא יוכלו להשאר במדינתכם, הרי הכוונה שלא לש'ש גלויה, אבל אם אפשר להם להשאר במדינה, אלא שהם חפיצים בארץ ישראל, הרי זו לכאורה כוונה לשם שמים, שהם עוקרים דירתם ועוזבים פרנסתם לנוע לארץ אחרת, ודווקא לא'י, הרי ניכר שכוונתם להאחז בעם ישראל, ובארצו,...ואז הרי זוהי כוונה טובה, ואין צריך למנוע את קבלתם. אבל אם אין להם אפשרות להשאר שם במדינתכם וההכרח הוא להם לעלות לא'י, הכוונה פוגמת...

right to left

When two armies are locked in battle, the place where the struggle takes place is called the front line. This line is drawn at the place where the two forces meet. On either side, there is territory that belongs to that side and is thus not the location of battle. The front line moves and changes, but battle, generally speaking, occurs only where the two sides meet. Our moral choices can be thought of in a similar way. There are decisions that we have made in our lives so many times that they are no longer decisions.

Syndicate content